האם יש הזדמנות במניית שיכון ובינוי?
בחודש אוגוסט 2018, נוצרה הזדמנות חריגה בשוק ההון הישראלי. שרי אריסון בעלת השליטה (47%) בענקית הנדל''ן, הבינוי והתשתיות שיכון ובינוי חיפשה במהירות ותחת לחץ רוכש למניות השליטה. ברקע גל פשיטות ומעצרים בקרב בכירי החברה בחשד למעורבות בפרשיות שחיתות באפריקה (כאילו שיש דרך לעבוד באפריקה בלי לשחד…) וחוק הריכוזיות שאסר על שרי אריסון להחזיק במקביל חברה ריאלית ותאגיד פיננסי. שרי מחזיקה גם בבנק הפועלים וגם בשיכון ובינוי והיא צריכה להיפרד מאחד מהם. הכותרות בעיתונים יצרו בהלה אצל שרי והיא חששה לפגיעה במוניטין הקבוצה. היא נכנסה ללחץ שהמוניטין שלה יפגע וחיפשה להיפטר משיכון ובינוי בכל דרך, במהירות ובלי בדיקת נאותות.
קרנות השקעה מנועות מהשקעה בסדר גודל כזה ללא בדיקת נאותות ולכן היה צריך למצוא רוכש פרטי שיכול להביא כמיליארד שקל במזומן ובמהירות.
והקונה נמצא: נתי סיידוף, ישראלי לשעבר שחי בארה''ב רכש במהירות את השליטה תמורת 1.1 מיליארד ש''ח. דיסקאונט של 15% על מחיר השוק ובלי בדיקת נאותות. היו עוד כמה אנשי עסקים שהתעניינו אבל הם לא היו יכולים להביא סכום כזה במזומן ובמהירות. הם היו צריכים לגייס אג''ח בשוק או לקחת הלוואות מבנקים. לשרי לא היה זמן לחכות. היא רצתה מישהו שיקח ממנה את זה במהירות והיתה מוכנה להתפשר על השווי.
כך נוצרות הזדמנויות.
כדי להבין את גודל ההזדמנות ב 2018 צריך להבין מי היא שיכון ובינוי? לא מדובר כאן בעוד חברת נדל''ן קיקיונית עם 3 פרויקטי פינוי-בינוי הפסדיים בחולון סטייל אב-גד. מדובר בחברת אחזקות עם נכסים יציבים, נדירים וכמעט בלתי אפשריים לשכפול. שיכון ובינוי היא מסוג החברות שאני אוהב.
נתחיל עם חטיבת הנדל''ן: שיכון ובינוי מחזיקה בצבר הקרקעות הגדול ביותר מקרב חברות הנדל''ן. מדובר על אלפי דונמים (!) של קרקעות באיזורי ביקוש הרשומים במאזן לפי עלות היסטורית (מלאי נמדד לפי הנמוך מבין עלות לשווי מימוש נטו). עיקר הפעילות היא בניית דירות למגורים לצד החזקת נדל''ן מניב, דיור להשכרה, מעונות סטודנטים ונדל''ן בחו''ל. שיכון ובינוי נמצאת כעת בעיצומו של מהלך להנפקת חברת הבת הנדל''נית לפי שווי של 7-8 מיליארד ש''ח. חברת האם מחזיקה ב 78% מה שגוזר לה שווי של 5.5-6 מיליארד ש''ח. למרות ההאטה בענף, השווי נראה ריאלי שכן מרבית הקרקעות נרכשו במחירים היסטוריים ורמת המינוף אמנם מעט גבוהה אבל נשלטת.
נמשיך למגזר הקבלנות תשתית ובנייה : החברה מבצעת פרויקטי תשתית ובנייה מורכבים (סלילת כבישים, גשרים, מנהור, תשתיות רכבת, גז, מים, חשמל וביסוס), בנייה ציבורית ומגורים, וכן ייצור ומכירה של חומרי גלם לבנייה כגון בטון ואספלט ב 2 מדינות: ישראל וארה''ב. להערכתי יש פוטנציאל רב במגזר זה בדגש על ארה''ב שם יש צורך בהחלפת תשתיות בהיקפים של טריליוני דולרים. חסמי הכניסה מאוד גבוהים ואין הרבה חברות שיכולות לגשת למכרזי ענק בתחום. הניסיון והמומחיות של שיכון ובינוי ארה''ב ממצב אותה בנקודה אסטרטגית לזכיה במכרזי ענק. זה דורש עבודה נכונה ולא בא ברגל אבל הפוטנציאל להערכתי קיים. בישראל, יש פוטנציאל במכרזי הרכבת הקלה וכד' אבל השוק פה איטי ומסורבל. החברה יצאה לחלוטין מהפעילות באפריקה ולדעתי מדובר בצעד נכון.
את שווי מגזר התשתיות צריך להעריך לפי שווי הצבר*הרווחיות התפעולית הצפויה + פרמיית מוניטין - כך מעריכים שווי של חברות פרויקטים. הצבר עומד על 17.5 מיליארד ש''ח, חלקו דולרי, עם שיעור רווחיות תפעולית של איזור ה 3-3.5 אחוז. אפשר להעריך את השווי ב 2-3 מיליארד ש''ח
ונסיים עם מגזר הזכיינות שמשיק למגזר התשתיות: במסגרת זו, החברה משתתתפת בפרויקטים לאומיים ובינלאומיים גדולים במתכונת של זכיינות ושותפות ציבורית-פרטית (PPP / BOT / PFI) בתחומי התשתיות, התחבורה והמבנים הציבוריים. אפשר להסתכל על המגזר הזה כתת-מגזר של התשתיות כי היכולת לזכות במכרז כזה כרוכה הרבה פעמים בבנייה שלו. החברה מפרסמת בדוחותיה מודלים להערכת שווי האקוויטי (ההון העצמי הכלכלי) של מגזר הזכיינות והוא מוערך בטווח של 1.2 עד 1.6 מיליארד שקל.
חשוב לציין גם את ''שיכון ובינוי אנרגיה'' שנמכרה לאחרונה לקרן ג'נריישן. שיכון ובינוי תקבל מהעסקה 3 מיליארד ש''ח שישמשו לפירעון חובות והקטנת המינוף הרובץ על חברת האם.
לאחר השלמת העסקה החוב הפיננסי ברמת חברת האם צפוי להתאפס.
אז האם יש כיום הזדמנות במניה?
לדעתי לא: אם תסכמו את שווי החלקים, תגיעו פחות או יותר לשווי הבורסאי.
אבל ב 2018, לדעתי היתה הזדמנות גדולה: הקבוצה אז היתה הרבה פחות ממונפת מהיום ונמכרה במחיר נוח בהרבה, בעוד שנכסי הקבוצה לא השתנו באופן מהותי ולהיפך: בשנות סיידוף בוצעה השמדת ערך שיטתית: הוא לא היה מעורב בניהול ומינה למנכ''ל את תמיר כהן שמינף את החברה לדעת על שורה של רכישות כושלות בשנות הבועה 2020-2021. כתוצאה מכך היחסים הפיננסיים הורעו והחברה נאלצה לגייס הון וחוב בדיסקאונט על השווי. למעשה, תוכנית המימושים הנוכחית נועדה לייצב את מצבה הפיננסי שהורע כתוצאה מאותן הרפתקאות מפוקפקות.
כאיש עסקים בתחילת דרכו, מצבי ''שיכון ובינוי 2018'' הם בדיוק המצבים שאני מחפש: היתה אז הזדמנות גדולה לדעתי: השווי מגובה בנכסים פיזיים יקרי ערך ובפעילות עם חסמי כניסה גבוהים ופוטנציאל צמיחה משמעותי בדגש על השוק האמריקאי. בעבודה נכונה היה אפשרי, בהערכה גסה, להביא את שווי הקבוצה בתוך 10 שנים ל 10-20 מיליארד ש''ח, ללא ספק תשואה מרשימה, והכי חשוב, בסיכון מינימלי: קשה מאוד להפסיד כשרוכשים חברה כזאת במחיר כזה.
מצורף קישור לראיון שנערך לאחרונה עם מנכ''ל החברה עמית בירמן.
