Syena Partners
← חזרה לבלוג
קן גריפין מייסד ומנכל סיטאדל

הסיפור של קן גריפין מנהל קרן הגידור העשיר בעולם 12/10/2026

ניתן לקרוא את המאמר גם כסדרת ציוצים ב X

https://x.com/davidberkowit/status/2096680152709427555?a=yCWqAt024fpAxAoSMzg&s=20

חלק ראשון

קן גריפין המייסד והמנכ״ל של ״סיטאדל״ הוא האיש ה 50 בעושרו בעולם. את סופי השבוע שלו הוא מבלה על יאכטה במונקו וכמיטב המסורת בקרב מנהלי קרנות גידור, הוא גרוש. פעמיים. מאשתו הראשונה הוא התגרש בשקט, מהשנייה בקול רעש גדול. הוא חשב שהיא פרייארית, שהוא יוכל להעיף אותה בלי לתת לה יותר מידי. אבל היא הוכיחה לו שהיא לא פחות חזקה ונחושה ממנו והשיבה מלחמה. בתום מאבק מר ורווי יצרים בבתי משפט שנמשך כ 14 חודשים, נאלץ גריפין להגיע להסכם גירושין יקר. אחרת אשתו היתה ״פותחת״ עליו בבתי משפט ופרטים מביכים אודות חיי הנישואין שלהם היו זולגים לתשקורת. כמו למשל הטענות שלה על אלימות בנישואין, והסתרות ושקרים סביב הסכם הממון לפני החתונה. הוא הגיע איתה להסכם פשרה יום לפני שהמשפט נפתח. הוא לא עשה זאת מרצונו הטוב והחופשי. הוא נאלץ להתפשר. ואין דבר שגריפין לא סובל יותר מאשר להתפשר. גריפין רוצה לנצח. תמיד לנצח. הוא מונע קודם כל מדחף אדיר לנצח והוא רוצה שתדעו את זה. באתר של סיטאדל מופיע בגדול המשפט ״turning ambition into action״
והוא מוכן לוותר על שטויות כמו אהבה רומנטית בשביל לנצח. מאז גירושיו ב 2015, לגריפין אין בת זוג רשמית. אולי הוא מארח לסופי שבוע ביאכטה במונקו כמה דוגמניות צנרת אבל אין לו בת זוג רשמית ופומבית. זה בזבוז זמן בשבילו. זוגיות דורשת להתפשר. הוא לא מעוניין. הוא רוצה להמשיך לנצח פעם אחרי פעם במה שהוא רואה כפאזל המורכב בעולם: השווקים הפיננסיים. הוא הקדיש את חייו לפיתוח נוסחאות סטטיסטיות ומתמטיות לפיצוח השווקים. והוא הוכיח שהוא יודע לנצח פעם אחרי פעם. רק לאחרונה פורסם ש״סיטאדל״ קנתה 40 מיליארד דולר פוזיציות של קרן ״situational awareness” שהונזלו ותוך ימים ספורים נפטרה מ 80% מהסיכונים שהיו שם. גריפין שלשל לכיסו עוד כמה מיליארדי דולרים. ובעיקר ניצח שוב. בנוק-אאוט. וזה מה שמרגש אותו יותר מכל.

אבל הסיפור של גריפין הוא הרבה מעבר לסיפור על כח וכסף. זה סיפור על ילד פלא ממשפחה מבוססת, שמגיל צעיר היה חייב להצטיין בכל דבר שעשה. וזה גם סיפור על אמביציה מעוררת הערצה לצד כשלונות מרים ורגעי שפל מביכים. זה סיפור של אדם שויתר על כל סוג של רגש או תחושה בשביל להצליח במשחק התחרותי בעולם. זהו סיפורו של קן גריפין.

קן עם אשתו השנייה אן דיאס

חלק שני

קן גריפין הוא ילד פלא ועיני התכלת הקרות שלו צועקות את זה. הוא נולד ב 1968 בפרבר מבוסס בפלורידה להורים משכילים ממעמד ביניים פלוס, וכבר בילדותו מתבלט בגאונותו. בפרט במתמטיקה. הוא גדל בסביבה יזמית שמעודדת סקרנות ומטפחת מצוינות וכבר בילדותו מרגיש צורך עז להתבלט דרך הקמת מיזם פיננסי. הוא לא מפתח עניין בחברויות או בתחביבים גנריים. הוא רוצה יותר. הוא משמש כנשיא מועדון המתמטיקה בתיכון, מתרגל תכנות (צריך לזכור שאז זה לא היה פופולרי כמו היום) וכבר בשנות התיכון הוא מקים עסק לתוכנות חינוכיות ומוכר את זה ברווח גדול. ואז הוא ממשיך להרווארד ללימודי כלכלה. גם שם הוא כמובן מצטיין בלימודים אבל זה לא מספיק לו. אז הוא מקים קרן גידור ב 1987, בעודו סטודנט בהרווארד. הוא מגייס כ 100 אלף דולר ממשפחה וחברים ומתקין צלחת לווינית על גג המעונות כדי לקבל גישה לציטוטי מניות בזמן אמת. זה נותן לו יתרון מובהק בניתוח פערי מחירים בין נכסים שונים. גריפין כבר אמרנו הוא מומחה בפתרון בעיות כמותיות מורכבות. הוא ממש לא בקטע של ניתוח פונדמנטלי כמו באפט. השיטה שלו באותה תקופה היא זיהוי פערי מחירים בין נכסים בעלי מאפיינים דומים ורווח ללא סיכון באמצעות הימור בלונג על האחד ושורט על האחר.
והוא כמובן מצליח בזה מאוד. במפולת של 1987 גריפין גורף רווחי עתק בזמן שכל השוק קורס. המודלים הכמותיים שלו הוכחו ככאלה המסוגלים לייצר ״גידור״ אמיתי. ומיד עם סיום לימודיו בהרווארד הוא עובר לשיקגו לעבוד בקרן גידור כמותית. אבל לא כשכיר. אלא כעצמאי. אחרי שהוכיח את הטרק רקורד שלו מהרווארד, הוא מקבל הון ראשוני של 4 מיליון דולר וכבר בשנה הראשונה מייצר תשואה פנומנלית של 70%. ללא סיכון. מארביטראז. והוא ממשיך לשגשג במשך כ-5 שנים. הקרן גדלה, מייצרת תשואות חיוביות ללא קשר למצב השוק, וגריפין מרגיש ״על הגג״.
אבל אז מגיעה הנפילה.
ב 1994 סיטאדל רושמת לראשונה הפסד. המשקיעים המומים. גריפין הבטיח שלהם שהמודלים שלו נועדו לייצר תשואה חיובית בכל מצב שוק. פתאום התברר שלא. הקרן, כך מתברר פעלה באסטרטגיה אחת - ארביטראז של אג״ח להמרה ולא היתה ערוכה להתמודד עם תרחישי קיצון של תנודתיות מוגברת בשוק האג״ח כמו שקרה באותה שנה. גריפין מנסה לשמור על קור רוח ומסביר למשקיעים בפגישות שזאת היתה מעידה חד פעמית, שהלקחים יופקו והקרן תחזור להיות בסדר. הם לא סומכים עליו.
גריפין מרגיש נבגד. המשקיעים שלו כך התברר, לא נתנו בו אמון אישית אלא רק בתשואות שלו. ברגע שלא סיפק את הסחורה, כולם רצו לעזוב למתחרים שעשו טוב יותר.
גריפין חש מושפל. אבל אין לו ברירה, הוא חייב להציל את מפעל חייו. הוא טס לג׳נבה לנסות לגייס משקיעים חדשים רק כדי לגלות שכמו המשקיעים האמריקאיים, גם הם מסתכלים עליו רק דרך עדשת התשואות. וברגע שהתשואות שליליות, הם לא סופרים אותו. גריפין שתמיד הצליח כי ידע לדלוור, נמצא כעת בנקודת השפל של חייו: מפעל חייו מאיים להתמוטט מול עיניו.

חלק שלישי

מהמשבר של 1994 הצליח גריפין להיחלץ בעור שיניו. לאחר שנלחם עם המשקיעים שלא יפדו את כספם ובכך יקבעו הפסד כבד, נעתרו המשקיעים לתחנוניו ונתנו לו ארכה ותקופה של חסד.
אבל לגריפין אין זמן להרהר בכישלון, הוא חייב להתעשת במהירות, לייצב את הקרן ולחזור להרוויח תשואות עקביות שלא תלויות במצב השוק.
והוא מתעשת. ומפיק לקחים. הלקח החשוב מכל וזה שילווה את סיטאדל עד היום הוא שאסור להיות תלויים באסטרטגיה אחת אלא חייבים לגוון אסטרטגיות. אז הוא מגייס במהירות אנשי מחשבים וסטטיסטיקה והם בונים ומפתחים במהירות אלגוריתמים לזיהוי וניצול פערי תמחור בשווקים מגוונים: מטח, סחורות, מניות, מתכות, אג״חים מסוגים שונים.
הלקח השני הוא לנעול את המשקיעים לתקופות ארוכות כדי שלא תהיה אפשרות למשיכה מיידית מה שעלול לייצר מעין ״ריצה אל הבנק״ בזמן משבר, להגדיל הפסדים ולאיים על יציבות הקרן.
וב 1995 הקרן חוזרת לדלוור עם תשואה חזקה של 35%.
ומאז ועד 2008, הקרן מעולם לא רשמה שנה הפסדית.
וב 2002 הוא מקים את ״סיטאדל סיקיוריטיס״ שמתמחה ב״עשיית שוק״
וב 2007 כשההון המנוהל של סיטאדל חוצה את 13 מיליארד $ הוא מקים בנק השקעות במטרה להתחרות בענקי הפיננסים מוול סטריט גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. הוא רוצה שליטה מוחלטת על שרשרת הערך מבלי להיות תלוי בהם.

אבל אז מגיע המשבר של 2008 ו״סיטאדל״ נמצאת שוב בפני איום קיומי. שוב מתגלה חולשה בניהול הסיכונים של הקרן וגריפין מוצא עצמו שוב בסכנה לאבד את כל שבנה. אבל הפעם באמת. אם המשבר של 1994, היה אפשר לשכנע את המשקיעים להישאר, הפעם הבעיה גדולה בהרבה: גם המשקיעים רוצים לצאת וגם הבנקים שהיו ספקי הנזילות של סיטאדל פשטו רגל. ובהיעדר נזילות, פוזיציות ממונפות נסגרות במהירות ללא רחם. עכשיו זה כבר לא יעזור אם המשקיעים ישארו.
קן גריפין ניצב כעת, שוב, בפני האיום הגדול ביותר בקריירה שלו. והפעם אין לו אפילו למי להתחנן.

חלק רביעי

מהמשבר של 2008 סיטאדל לא הצליחה להיחלץ אפילו לא בעור שיניה. והיא סוגרת את השנה עם הפסד כבד של 55%. מודלי ניהול הסיכונים שלה כשלו לחלוטין מכיוון שהם הניחו שהבנקים יספקו נזילות (ההסכמים עם הבנקים היו מוגנים בחוזים קשיחים) אבל ברגע האמת הבנקים שסיפקו נזילות קרסו. לתרחיש כזה אף אחד לא התכונן.

כתוצאה מההפסד הכבד לא ניתן היה לגבות דמי הצלחה שוב עד לכיסוי ההפסדים הקודמים. אבל גריפין מתאושש מאוד מהר וכבר ב 2012 הקרנות של סיטאדל מכסות את ההפסדים וחוזרות להרוויח בגדול ולגבות דמי הצלחה.

וגריפין שוב חוזר להיות מנהל קרן הגידור העשיר והמצליח בעולם.
ואז הוא מחליט שהגיע הזמן להוריד קצת רגל מהגז של עסקים וללחוץ על הגז בפרויקטים אחרים: אז הוא מתגרש מאשתו דאז אן דיאס שהייתה בעצמה אישה מצליחה בזכות עצמה. והוא מתחיל גם לבלות: קונה יאכטה גדולה, מטוס ומסוק פרטי, וגם תורם לפוליטיקאים רפובליקניים כמובן וקונה יצירות אומנות ופנטהאוזים מפוארים בלב הערים המובילות בעולם. הוא קונה את הבית היקר ביותר בארה״ב - פנטהאוז ענק בניו יורק תמורת 240 מיליארד דולר, ומתחמי ענק במיאמי.

וב 2020 הוא מעביר את משרדי סיטאדל וגם עובר בעצמו משיקגו למיאמי. הסיבה: סכסוך אישי עם מושל אילינוי והעלאת המיסים לעשירים. גריפין שונא מיסים ואין לו בעיה לבטא את זה בצעדים ברורים.

זהו, עד כאן על קן גריפין. אם אהבתם, תגיבו. שוקל לכתוב על עוד דמויות מוכרות מעולם העסקים.